בָּאוֹטוֹבּוּס לָאוּלְפָּן

תּוֹמָס חָדָשׁ בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא מֵאַרְגֶּנְטִינָה. הוּא לוֹמֵד עִבְרִית בָּאוּלְפָּן, וְעַכְשָׁיו הוּא בַּדֶּרֶךְ לָאוּלְפָּן בָּאוֹטוֹבּוּס. הַשִּׁיעוּר מַתְחִיל בִּשְׁמוֹנֶה, וְתוֹמָס לֹא רוֹצֶה לְאַחֵר.

הָאוֹטוֹבּוּס מָלֵא. תּוֹמָס עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת. הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הַתַּחֲנָה שֶׁל הָאוּלְפָּן. הוּא מִסְתַּכֵּל בַּטֶּלֶפוֹן, אֲבָל אֵין לוֹ אִינְטֶרְנֶט.

לְיַד תּוֹמָס יוֹשֶׁבֶת אִישָּׁה עִם תִּיק גָּדוֹל. "אַתָּה בְּסֵדֶר?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"אֲנִי... צָרִיךְ... אוּלְפָּן," אוֹמֵר תּוֹמָס לְאַט. "רְחוֹב הֶרְצְל."

הָאִישָּׁה מְחַייֶּכֶת. "עוֹד שָׁלוֹשׁ תַּחֲנוֹת. אֲנִי אַגִּיד לְךָ מָתַי."

"תּוֹדָה רַבָּה," אוֹמֵר תּוֹמָס.

"מֵאֵיפֹה אַתָּה?" שׁוֹאֶלֶת הָאִישָּׁה.

"מֵאַרְגֶּנְטִינָה. אֲנִי בְּיִשְׂרָאֵל רַק חוֹדֶשׁ."

"רַק חוֹדֶשׁ, וְאַתָּה כְּבָר מְדַבֵּר עִבְרִית! יָפֶה מְאוֹד."

אַחֲרֵי שָׁלוֹשׁ תַּחֲנוֹת הָאִישָּׁה קָמָה. "פֹּה יוֹרְדִים," הִיא אוֹמֶרֶת. גַּם הִיא יוֹרֶדֶת.

הֵם הוֹלְכִים בְּיַחַד בִּרְחוֹב הֶרְצְל. הָאִישָּׁה נִכְנֶסֶת לָאוּלְפָּן, וְתוֹמָס אַחֲרֶיהָ.

בַּכִּיתָּה הָאִישָּׁה שָׂמָה אֶת הַתִּיק עַל הַשּׁוּלְחָן. "בּוֹקֶר טוֹב, תַּלְמִידִים! אֲנִי רִינָה, הַמּוֹרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּכֶם."

תּוֹמָס מְחַייֵּךְ. הַיּוֹם הוּא לֹא מְאַחֵר.