תוכי לא יודע לשמור סוד

לאבי היה תוכי ירוק בשם קוקו. קוקו היה תוכי חכם מאוד: הוא ידע להגיד "שלום", "בוקר טוב" ו"איפה הקפה?", והוא אהב להקשיב לשיחות של כולם.

בסוף החודש היה לנועה, הבת של אבי, יום הולדת עשר. אבי רצה לעשות לה מסיבת הפתעה. הוא דיבר בטלפון עם ההורים של כל החברים שלה מהכיתה, עם סבא וסבתא ועם הדודה רותי, והזמין את כולם. "זה סוד," הוא אמר לכל אחד. "אסור לנועה לדעת."

אבל אבי שכח דבר אחד: קוקו שמע כל מילה.

יום אחד, כשנועה חזרה מבית הספר, קוקו צעק מהכלוב: "מסיבה! מסיבה!"

נועה הסתכלה עליו. "איזו מסיבה, קוקו?"

"הפתעה!" ענה קוקו. "הפתעה גדולה!"

אבי בא בריצה מהמטבח. "הוא סתם אומר מילים," הוא אמר מהר. "אתמול ראינו בטלוויזיה סרט על מסיבה."

נועה הרימה גבה, אבל לא אמרה כלום.

באותו ערב, כשנועה הלכה לישון, אבי ישב מול הכלוב. "קוקו, תקשיב טוב," הוא אמר בשקט. "אין מסיבה. תגיד: אין מסיבה."

קוקו חשב רגע ואז אמר: "יש עוגה! עוגת שוקולד!"

אבי תפס את הראש בידיים.

מאותו יום אבי דיבר בטלפון רק במכונית, עם החלונות סגורים. הוא החביא את הבלונים במשרד שלו ואת המתנה אצל השכנה. אבל קוקו כבר ידע מספיק. כל בוקר הוא צעק "מסיבה!", וכל בוקר אבי אמר: "הוא שוב ראה יותר מדי טלוויזיה."

בערב שלפני המסיבה, כשנועה אכלה ארוחת ערב, קוקו צעק פתאום: "סבתא! קניון! בלונים!"

נועה הסתכלה על אבא שלה. אבי הסתכל על התקרה. "אולי הוא רעב," הוא אמר, ושם בכלוב עוד קצת זרעים.

ביום של המסיבה סבתא לקחה את נועה לקניון. אבי והאורחים קישטו את הסלון, כיבו את האור וחיכו בשקט מאחורי הספה ומאחורי הווילונות.

פתאום מישהו צלצל בדלת. "היא פה!" לחש אבי, ורץ לפתוח. ובדיוק אז קוקו צעק בכל הכוח: "הפתעה!"

כולם קפצו מהמקומות שלהם, אבי הדליק את האור, וכל החדר צעק: "הפתעה!!!"

בדלת עמד בחור צעיר עם קופסה גדולה ביד. הוא היה בהלם. "אה... שלום," הוא אמר. "משלוח לאבי? עוגת שוקולד."

לרגע היה שקט. ואז כולם התחילו לצחוק, וגם הבחור צחק. הדודה רותי נתנה לו כוס מיץ וחתיכת עוגה.

עשר דקות אחר כך נועה וסבתא הגיעו באמת. כולם צעקו שוב "הפתעה!", והפעם קוקו לא אמר אף מילה. נועה קפצה, צחקה וחיבקה את כולם.

בסוף המסיבה נועה ישבה ליד אבא שלה. "אבא, אני צריכה להגיד לך משהו," היא אמרה. "אני יודעת על המסיבה כבר שבועיים. קוקו לא יודע לשמור סוד."

"אז למה לא אמרת כלום?" שאל אבי.

"כי גם לי היה סוד." היא קמה, הלכה לכלוב ולחשה משהו לקוקו.

קוקו פתח את הכנפיים ואמר בקול רם וברור: "תודה, אבא! תודה, אבא!"

אבי חייך חיוך גדול. את המילים האלה הוא לא לימד את קוקו. נועה לימדה אותו, בסוד, כל ערב במשך שבועיים.