הֶחָתוּל שֶׁל הַפִּירָאטִים

בַּכִּיתָּה שֶׁל עוֹמֶר יֵשׁ תַּלְמִידָה חֲדָשָׁה. קוֹרְאִים לָהּ מָאיָה, וְהִיא מֵחֵיפָה.

מָאיָה יַלְדָּה שְׁקֵטָה. בַּהַפְסָקָה הִיא לֹא מְשַׂחֶקֶת עִם הַיְּלָדִים. הִיא יוֹשֶׁבֶת לְבַד מִתַּחַת לְעֵץ גָּדוֹל וְקוֹרֵאת סֵפֶר.

עוֹמֶר רוֹאֶה אֶת הַסֵּפֶר. זֶה סֵפֶר כָּחוֹל וְעָבֶה. עַל הַסֵּפֶר יֵשׁ סְפִינָה שֶׁל פִּירָאטִים וְחָתוּל שָׁחוֹר. עוֹמֶר מַכִּיר אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה! גַּם לוֹ יֵשׁ אוֹתוֹ בַּבַּיִת, וְהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאוֹד.

הַחֲבֵרִים שֶׁל עוֹמֶר מְשַׂחֲקִים כַּדּוּרֶגֶל בַּמִּגְרָשׁ. "עוֹמֶר! אֵיפֹה אַתָּה?" צוֹעֵק דָּנִי.

עוֹמֶר רוֹאֶה אֶת דָּנִי וְאֶת הַכַּדּוּר. אַחַר כָּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת מָאיָה. מָאיָה עֲדַיִין לְבַד מִתַּחַת לָעֵץ.

עוֹמֶר הוֹלֵךְ אֶל מָאיָה. "שָׁלוֹם, אֲנִי עוֹמֶר. גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה!"

מָאיָה מְרִימָה אֶת הָרֹאשׁ. "בֶּאֱמֶת? וְאֶת מִי אַתָּה הֲכִי אוֹהֵב בַּסֵּפֶר?"

"הֶחָתוּל, כַּמּוּבָן!" אוֹמֵר עוֹמֶר. "הֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר הוּא הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁל הַקַּפְּטֵן."

"מָה?" צוֹחֶקֶת מָאיָה. "לֹא, לֹא! הֶחָתוּל רַע. הוּא אוֹכֵל אֶת הַדָּגִים שֶׁל הַפִּירָאטִים!"

"הוּא לֹא רַע," אוֹמֵר עוֹמֶר. "הוּא רַק רָעֵב!"

עַכְשָׁיו שְׁנֵיהֶם צוֹחֲקִים. עוֹמֶר יוֹשֵׁב עִם מָאיָה מִתַּחַת לָעֵץ. הֵם קוֹרְאִים בְּיַחַד אֶת הַפֶּרֶק עַל הֶחָתוּל וְהַדָּגִים.

דָּנִי וְעוֹד שְׁנֵי יְלָדִים רָצִים לָעֵץ. "מָה זֶה?" שׁוֹאֵל דָּנִי.

"סֵפֶר עַל פִּירָאטִים," אוֹמֶרֶת מָאיָה. "וְיֵשׁ בַּסֵּפֶר חָתוּל שָׁחוֹר."

"חָתוּל טוֹב אוֹ חָתוּל רַע?" שׁוֹאֵל דָּנִי.

"רָעֵב!" אוֹמְרִים עוֹמֶר וּמָאיָה בְּיַחַד, וְכוּלָּם צוֹחֲקִים.

עַכְשָׁיו בְּכָל הַפְסָקָה יֵשׁ חֲמִישָּׁה יְלָדִים מִתַּחַת לָעֵץ הַגָּדוֹל. וְיֵשׁ רַק סֵפֶר אֶחָד, עִם סְפִינָה, פִּירָאטִים וְחָתוּל רָעֵב.