יוֹם הוּלֶּדֶת בַּקִּיבּוּץ

הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי. הַיּוֹם גַּם יוֹם הַהוּלֶּדֶת שֶׁל נוֹעַם. נוֹעַם בֶּן שֶׁבַע. הוּא גָּר בְּקִיבּוּץ בַּגָּלִיל.

בַּבּוֹקֶר נוֹעַם קָם וְרָץ לַמִּטְבָּח. אַבָּא שׁוֹתֶה קָפֶה. "בּוֹקֶר טוֹב, נוֹעַם," אַבָּא אוֹמֵר. רַק "בּוֹקֶר טוֹב". אֵין "מַזָּל טוֹב".

נוֹעַם הוֹלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר. בַּכִּיתָּה יֵשׁ הַרְבֵּה חֲבֵרִים. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא אוֹמֵר "מַזָּל טוֹב". גַּם הַמּוֹרָה לֹא אוֹמֶרֶת.

נוֹעַם עָצוּב. "אַף אֶחָד לֹא זוֹכֵר," הוּא חוֹשֵׁב.

בַּצָּהֳרַיִים נוֹעַם הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה לְאַט. הוּא לֹא רוֹצֶה לָרוּץ. הוּא לֹא רוֹצֶה לְשַׂחֵק.

הַבַּיִת שָׁקֵט. אֵין אוֹר. נוֹעַם פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת.

"הַפְתָּעָה!"

כּוּלָּם בַּבַּיִת: אַבָּא, אִמָּא, סַבָּא, סַבְתָּא, הַמּוֹרָה וְכָל הַחֲבֵרִים מֵהַכִּיתָּה. יֵשׁ בָּלוֹנִים כְּחוּלִּים. יֵשׁ עוּגַת שׁוֹקוֹלָד גְּדוֹלָה. עַל הָעוּגָה יֵשׁ שִׁבְעָה נֵרוֹת.

"מַזָּל טוֹב, נוֹעַם!" כּוּלָּם שָׁרִים.

נוֹעַם צוֹחֵק. "אַתֶּם זוֹכְרִים!"

"בֶּטַח שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים," אִמָּא אוֹמֶרֶת.

נוֹעַם מְכַבֶּה אֶת הַנֵּרוֹת. "זֶה יוֹם הַהוּלֶּדֶת הֲכִי טוֹב!" הוּא אוֹמֵר.